קיבלתי כתב אישום בגין מעורבות בתאונת דרכים קטלנית, האם אני צריך עורך דין? בהחלט. בעת מעורבות בתאונת דרכים קטלנית אתה צפוי לעונש מאסר בפועל. עורך דין מיומן הבקיא בתחום תאונות הדרכים, עשוי להטיב עימך במעמד זה ולהביא להקלה בענישה ועד לזיכוי מלא מן האשמה בהתאם לנסיבות
תאונת דרכים קטלנית, חומרת העבירה
עקרון קדושת החיים – מערכת המשפט הישראלית, שואלת מושג זה מתחום הדת והמוסר. עקרון קדושת החיים הינו שמירה על חיים, בייחוד חיי אדם, מתוך הכרה בחשיבות העצומה שלהם עד כדי קדושה הגורמת להפקעתם מדיונים שונים. איסור זה כולל גדיעת חיי אדם. עקרון קדושת החיים בא לידי ביטוי גם בחקיקה של חוקים כנגד המתה בקלות דעת וגרימת מוות בגין רשלנות, קלות ראש או הריגה בכוונה.
תופעת הקטל בכבישים
מדי שנה נאספים נתונים רבים על התרחשותן של תאונות דרכים קטלניות, הגובות קורבנות תמימים. לעיתים בשל רשלנות, לעיתים בשל קלות דעת, ולפעמים גם בגלל שבריר שניה של חוסר תשומת לב. התאונות הללו קורות מהר כל כך, וכהרף עין, מי שהיה איתנו כבר איננו, מותיר אחריו הורים סדוקי-לב, בני זוג המומים ויתומים רכים בשנים. בית המשפט העליון קבע שיש לדאוג לצמצום תופעה מצערת זו ולמיגורה, ע”י נקיטה של אמצעי ענישה חמורים כלפי הנהגים האחראים על ההרג.
הגדרת תאונת דרכים קטלנית
תאונת דרכים קטלנית הינה תאונה בה קיפחו את חייהם אדם אחד או יותר. הנהג האחראי על התאונה, יקבל צו אישום במהלך שימוע על עבירה של הריגה, או על גרימת מוות ברשלנות, לפי נסיבות האירוע.
מהי מדיניות התביעה והענישה בתאונות דרכים המערבות עבירות של גרימת מוות?
המסגרת החוקית מחלקת את הענישה לשתי סוגי עבירות: גרימת מוות ברשלנות ועבירת הריגה, לכל אחת מהן דין שונה.
- דין הגורם מוות ברשלנות הינו מאסר של 3 שנים.
- דין הגורם למות אדם במחדל או במעשה, מה שמכונה עבירת הריגה, הינו מאסר של עד 20 שנים.
תוך שלושה ימים מיום התאונה, הנהג יזומן לשימוש שיערך בפני קצין משטרתי בדרגת מפקח ויותר מזה. במהלך השימוע יוכל הנהג לשטוח את טענותיו ולהשמיע את דבריו. קצין המשטרה יחליט האם יש יסוד סביר להגשה של כתב אישום נגד הנהג. ישנם מספר עונשים שמשטרת ישראל ובית דין למשפט תעבורה יכולים להשית עליו:
- משטרת ישראל או בית דין למשפט תעבורה עלולים לשלול לנהג את רישיונו לצמיתות או לפרק זמן ממושך.
- הנהג עלול לספוג עונש של מאסר על תנאי.
- הנהג עלול לספוג עונש של מאסר בפועל.
- בסמכותו של קצין המשטרה לשלול את רישיון הנהיגה של הנהג באופן מידי, לתקופה של 90 יום, פסילה זו נקראת – פסילה מנהלית.
לאחר שנערך השימוע, יקבע הקצין המשטרתי האם לזקוף לחובת הנהג כתב אישום בגין מעורבותו בתאונת דרכים קטלנית. במידה ואכן הוגש צו אישום נגדו, בסמכות המשטרה לשלול את רישיון הנהיגה של הנהג, עד תום ההליכים המשפטיים של התביעה. עד שלא יוכרע פסק הדין לגביו, לא יוכל הנאשם להמשיך לנהוג.
גרימת מוות ברשלנות והמתה בקלות דעת, ההבדלים ביניהם
דיני המתה בחוק הישראלי מחלקים את סוגיה ל-3: רצח, כשהכוונה להריגה מכוונת, הריגה – מצב שבו הקטל נעשה מתוך פזיזות וספונטניות ולא בכוונה תחילה, וגרימת מוות כתוצאה מרשלנות. אנחנו נפרט על 2 אפשרויות מתוך השלוש שהזכרנו:
גרימת מוות ברשלנות
תאונת דרכים קטלנית שבוצעה על ידי נהג כתוצאה מרשלנות, נחשבת לעבירה הקלה ביותר מבין עבירות ההמתה השונות. כדי להכריע האם העבירה נעשתה אכן מתוך רשלנות, יש לוודא שהנהג לא ביצע אותה מתוך כוונת זדון, או מתוך פזיזות וקלות דעת. עונשו של הגורם מוות ברשלנות, הינו כפי שהזכרנו: 3 שנות מאסר.
המתה בקלות דעת
כאשר נהג נכנס לרכב, תוך שהוא נוטל סיכון גדול בנהיגה שלו, כמו למשל: כשהוא נוהג בשכרות, או שהוא נטל במהלך הנסיעה או לאחריה סמים קלים או קשים, הוא לוקח על עצמו אפשרות סבירה ביותר שהוא יגרום לאובדן של חיי אדם. גם כאשר מפר הנהג את חוקי התנועה באופן בולט, הוא מייצר סיכון גבוה מאוד, שכן הרמזורים, התמרורים ומעברי החציה אינם המלצה גרידא, הם נועדו ליצור סדר בכביש, ולמנוע תאונות דרכים מצערות.
במידה והנהג יווה שלא יקרה נזק, אולם התחזית השחורה ביותר התממשה, כלומר התרחש קטל על ידו, והוא גרם למוות של אדם או של כמה, העונש שיושת עליו הינו מאסר בפועל של 12 שנים. זאת בנוסף לרכיבי ענישה נוספים שעשויים להצטרף אל קוקטייל “המענקים” שהוא זכאי להם: קנס כספי, שלילת הרישיון לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי למספר שנים וכן מתן פסילה מנהלית למשך 90 ימים.
כיצד נקבע האם תאונת הדרכים הקטלנית נעשתה מתוך רשלנות או מתוך קלות דעת?
בין היסודות הנפשיים של המתה מתוך רשלנות והמתה בקלות דעת, מפריד קו דקיק, כך שקשה מאוד להכריע באיזה אופן בוצעה העבירה. בית המשפט העליון מחלק את שתי סוגי העבירות לעבירה שנעשתה מתוך מודעות לתוצאותיה העתידיות, למול עבירה שנעשתה מחוסר מודעות. המתה בקלות דעת הינה עבירה שיש בה ממד של מודעות מצד הנהג הפוגע, ואילו עבירה של גרימת מוות ברשלנות, היא עבירה הנעשית מתוך חוסר מודעות.
בית המשפט העליון מתבסס בהכרעתו בין שני המקרים, על שתי חזקות: האחת גורסת כי אדם מודע לתוצאות מעשיו, והחזקה השנייה טוענת כי התרשלות רבתי מצביעה על יסוד נפשי של קלות דעת מצד הנהג האחראי על תאונת הדרכים הקטלנית. שתי חזקות אלו מלמדות על עבירה שנעשתה מתוך מודעות. בהכרעה בעניין תאונות דרכים קטלניות נחקק, כי אם התגלתה סטייה חמורה מהתנהגות המוגדרת כסבירה אצל הנהג, מוכרח שהתקיים היסוד הנפשי המודע של המתה בקלות דעת אצל הנהג.
